מהו מעמדו המשפטי של ילד הנולד מאישה נשואה?
ההלכה קובעת שילד שנולד מאישה נשואה, חזקה עליו שהוא של אמו.
הכלל הוא: "רוב בעילות אחר הבעל". חזקה זו חלה גם אם יצא על האם קול שזנתה תחת בעלה והכל "מרננים" אחריה. ואפילו אם היא ידועה כפרוצה ביותר. הרציונאל העומד מאחורי החזקה הוא מניעת הכרה בילד כממזר.
מהו ממזר?
ממזר הוא ילד שנולד לאישה נשואה לאב שאינו בעלה, במקרה זה הילד אינו יכול להינשא ליהודיה, אלא אם כן היא בעצמה ממזרה.
לכאורה תקבע אבהותו של הבעל, אולם ישנם מקרים בהם לא יקבע כך, זאת אומרת שצריך לבחון את העובדות של המקרה, כגון אם היה בחוץ לארץ למשל, למשך יותר משנים עשר חודשים רצופים לפני הלידה ובכל התקופה הזאת לא ראה אף פעם את אשתו והיא ילדה אח"כ, נסתרת החזקה שהבעל הוא האב ואז התוצאה היא שהילד הוא ממזר.
על-פי ההלכה האם הנשואה אינה יכולה לטעון בעצמה שהילד נולד לאחר שאינו בעלה ובכך לפסול את בנה ולקבוע שהוא ממזר.
מהו מעמדו המשפטי של ילד אשר נולד לאישה פנויה?
אם הוכח מי הוא אביו של הילד שנולד מן האישה הפנויה, אינה מספיקה לבדה העובדה שאמו הייתה פנויה, כדי להבדיל במאומה בין מעמדו של ילד זה לעומת מעמדו של ילד שנולד להורים נשואים. אך, יש להדגיש שלגבי ילד כזה מי שנטען כי הוא האב אינו יכול לפסול את הילד ולעשותו ממזר.
הטעם להבחנה הוא שלגבי ילד שנולד מאשתו, אין להניח כי הבעל יתנכר אליו אלא אם יש לו בטחון גמור שאין זה ילדו ולכן מאמינים לו. אך לגבי ילד שנולד מן הפנויה ושאביו מתבייש בו ומעוניין שלא להתייחס אליו, אין מקום להאמין לו באותה מידה.
כך גם הסכם עם אמו של הילד לפיו הילד שיוולד לא יוכר ע"י האב כילדו, אין לו תוקף.
מהו המעמד המשפטי של ילד שנולד להורים שרק אחד מהם יהודי?
במקרה שאחד מההורים אינו יהודי, שאלת קביעת האבהות אינה מעשית.
אם האב הוא יהודי והאם נכריה, הילד יהא נוכרי. אם האב הוא נכרי והאם יהודייה, הילד אמנם יהודי אבל האב נכרי. לכן אין הדין מכיר ביחס משפטי של אבהות בין המוליד ובין הילד באף אחד משני המקרים ואין למוליד אפוא כל מעמד משפטי לגבי הילד.
נוכח החומרה הנובעת מהכרזתו של צאצא כממזר, ונפקותו של הפגם הנובע ממעשה הוריו, הומרו מבחני ההוכחה הרגילים בכללים המקשים על הוכחת אי- אבהותו של הבעל.
ההלכה, ובעקבותיה בתי המשפט האזרחיים, אמצו את החזקה לפיה ילד שנולד לאישה נשואה נולד לה מבעלה. חזקה זו אינה ניתנת לסתירה על-ידי טענה סתמית של האם.
אשר לדין האזרחי החל בישראל, ניתן לומר כי, קביעת אבהות לגירסת ביהמ"ש אינה חלק מהסטטוס של "מעמד אישי" הנתון בסמכות ביה"ד הרבני. יחד עם זאת ביהמ"ש מטעמים כאלו ואחרים עושה, בפסקי הדין הנוגעים לאבהות, שימוש תדיר בכללים השאובים מההלכה היהודית.
בית המשפט העליון מכיר בשלילת אבהות על סמך סוגי דם עקב היות השיטה מדעית ואמינה לדעתו, מאידך אינו מכיר בבדיקה זו כהוכחה חיובית לקביעת אבהות. כך למשל, משתמשים כיום בבדיקת רקמות במשולב עם בדיקת ה- D.N.A שיש בה, כאמור כדי להוכיח בוודאות של 100% בקירוב קיומה או העדרה של זיקת אבהות.
כיום בעקבות חוק מידע גנטי, תשס"א 2000 נקבע, כי: "לא תיערך בדיקה גנטית להורות אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה" ולכן סביר להניח כי בתי המשפט לענייני משפחה לא ימנעו מליתן צו לעריכת בדיקת אבהות, מקום בו אין חשש לפגימה במעמד הצאצא או מקום בו הגיע לבגרות".
בית המשפט ימנע הבאת ראיות, כלומר קיום בדיקת אבהות, מקום בו מתבררת תביעת אבהות הנוגעת לקטין שנולד לאישה נשואה ויש חשש שיוכרז כממזר.
נושא חשוב נוסף שעלה לאחרונה לדיון בבתי המשפט הוא סוגיית החובה לערוך בדיקה לצורך קביעת אבהות. אמו של הקטין המגישה תביעת אבהות כנגד מי שנטען להיות האב זכאית לבקש מביהמ"ש, כי יורה על צו לקיום בדיקת רקמות אולם אין חובה על האב להסכים לביצוע הבדיקה בפועל !!!יחד עם זאת , אי קיום הבדיקה אומנם אינו מאפשר מתן פס"ד בענין אבהות, אולם הוא אינו פוטר מחיוב במזונות הקטין, ולכן גם אם האב אינו מסכים לקיום הבדיקה יכול שיחויב בדמי המזונות!!! מעבר לכך, כיום סירוב לבצע בדיקת רקמות מהווה ראיה לכך שהאב הנו האב של הקטין!!!
מדובר בנושא מורכב מאד ומומלץ ביותר לפנות למשרדנו לקביעת פגישה.
מהו חוק למידע גנטי, התשס"א- 2000 ?
חוק זה תוקן לפני מספר שנים ונקבעו כמה עקרונות:
- ניתן לחייב אדם לבצע בדיקת רקמות. אם הסירוב לא נראה הגיוני אזי ניתן לחייב את האב לבצע את הבדיקה.
- כאשר ישנו חשש של ממזרות (במקרה של בני זוג יהודיים) אזי אסור לביהמ"ש לבצע את בדיקת הרקמות. על-פי החוק נדרש מהשופט האזרחי לשלוח שאלה לנשיא ביה"ד הרבני ולשאול האם מותר לבצע את בדיקת הרקמות. אם התשובה שלילית, יש לבחון האם ניתן לבצע בדיקה אחרת שאינה בדיקת רקמות.
- האם ניתן לשמוע ראיות? בערכאות נמוכות אמרו שחוק מידע גנטי שולל בדיקת רקמות, אזי לא ניתן לעשות כל בדיקה אחרת. אולם לאחרונה הבהיר ביהמ"ש העליון כי באם טובת הקטין הספציפי דורשת זאת, אזי אפשרי שבהמ"ש יידרש לשמיעת ראיות באשר לאבהות על הקטין גם אם הדבר עלול להביא לכך שיוכרז כממזר.
מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי!
