החוק מחייב כי לצוואה יהא תוקף
* המצווה צריך להיות כשיר, שאינו פסול דין והינו בן למעלה מגיל 18!
* המצווה אינו יכול להתחייב שלא לשנות צוואתו – שכן כל אדם חופשי לשנות צוואתו בכל עת! הצוואה האחרונה והכשירה של המנוח היא הקובעת כעקרון!
* הוראות צוואה שנעשו תחת השפעה בלתי הוגנת, בכפיה, באיום, בתחבולה או בתרמית – בטלות, אלא אם כן עברה שנה מאז פסקו והיתה למצווה אפשרות לשנות צוואתו ולא עשה כן!
* הוראת צוואה שנוצרה בשל טעות – ניתן לבטלה אם לא ניתן לקבוע מה היה נקבע אלמלא הטעות!
* הצוואה צריכה להיות ברורה ומובנת ושאינה משתמעת לשתי פנים!
* על הוראות הצוואה אסור להיות מנוגדות לחוק או בלתי מוסריות או בלתי אפשריות!
* לנהנה עפ"י צוואה אסור לקחת כל חלק בעריכתה ולא להיות עד לעשייתה ואם עשה כן הוראת הצוואה לטובתו / לטובת בן זוגו תהא בטלה! כלל זה אינו חל על צוואה בעל פה שתהא תקפה אף אם נעשתה בפני הנהנים על פיה.
* צוואה חדשה הסותרת את הוראות צוואה קודמת של המנוח רואים אותה כמבטלת את אותן הוראות הצוואה הקודמת.
החוק מאפשר סוגים שונים של הוראות צוואה
ישנה חשיבות לחופש המצווה לצוות ובין השאר מצווה רשאי לקבוע כדלקמן:
* לקבוע בצוואתו יורש אחד ובהתקיים תנאי מסויים לקבוע יורש אחר במקומו;
* מצווה יכול לקבוע בצוואתו יורש ראשון שיהנה מהעזבון ויעשה בו כבשלו, אולם אם בעת פטירת היורש הראשון נישאר "משהו" מן העזבון - הוא יועבר ליורש שאחריו;
* מצווה רשאי לקבוע כי יורש יקבל את חלקו בתנאים שייקבעו מראש, שאם לא יתמלאו – לא יקבל אותו יורש את חלקו;
אצל מי לשמור את צוואה
מן הסתם, מצווה מעוניין כי יקיימו את צוואתו לאחר פטירתו ולכן יש להשאיר צוואה מקורית אצל אדם המהימן על המצווה, שידאג לקיום צוואתו (בני משפחה, חבר קרוב, עו"ד וכו').
אפשרות נוספת העומדת בפני המצווה היא להופיע בעצמו אצל רשם הירושה, עם הצוואה המקורית, ולהפקידה בידיו, תמורת תשלום אגרה בסך של כ- 87 ש"ח (סכום המשתנה מעת לעת )
התנגדות לקיום צוואה
מי שמעוניין להתנגד לקיום צוואת המנוח רשאי להגיש התנגדותו בכתב לרשם לענייני ירושה בתוך שבועיים ממועד פרסום דבר הגשת הבקשה לצו קיום צוואה ע"י הרשם הנ"ל בעתונות.
ירושה עפ"י הדין
אם לא הותיר אחריו המנוח צוואה, הרי שחל ההסדר בחוק הירושה ובתקנותיו ועל היורש עפ"י החוק להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה .
ומיהו אותו יורש?
ובכן, כמו הרבה דברים אחרים – תלוי!
היה והמנוח היה נשוי בעת פטירתו זכאי בן הזוג הנותר לקבל את המיטלטלין המצויים בבית המשותף וכן את המכונית ואילו שאר העיזבון מתחלק באופן הבא:
* אם הותיר המנוח בן/בת זוג וכן ילדים - יקבל בן הזוג מחצית והילדים או צאצאיהם ירשו את המחצית השניה בחלקים שווים ביניהם.
* היה והמנוח היה נשוי, ללא ילדים, בעת פטירתו, הרי שאשתו תירש מחצית מעזבונו והמחצית השניה תתחלק כדלקמן:
* אם הותיר המנוח בן/בת זוג וכן הורים – יקבל בן הזוג מחצית וההורים ירשו את המחצית השניה בחלקים שווים ביניהם.
* אם לא הותיר המנוח הורים, אלא אחים/צאצאיהם או הורי הורים (סבא וסבתא) – יקבל בן הזוג 2/3 מהעזבון והשאר יקבלו 1/3 מהעזבון, אולם אם היו נשואים 3 שנים לפחות וחיו יחד בדירת מגורים הכלולה בעזבון – יטול את כל הדירה ויקבל 2/3 מיתרת העזבון.
* אם בעת פטירתו לא היו למנוח ילדים /צאצאיהם / הורים / אחים / צאצאיהם / הורי הורים, אזי יקבל בן הזוג את מלוא העזבון.
ידועים בציבור
יודגש כי הוראות החוק המתייחסות לבני זוג חלות גם על ידועים בציבור, במידה והאיש והאישה חיו יחד חיי משפחה, במשק בית משותף ובעת הפטירה לא היו נשואים זה לזו ולא לאחרים.
לכל כלל יש יוצאים מן הכלל - דוגמאות
* כמובן שגם להוראות החוק המפורטות לעיל יש יוצאים מן הכלל – לדוגמא, מנוח שהניח אחריו בן זוג ונכסיהם המשותפים נרשמו על שמו בלבד, יכול בן הזוג לפנות לבית המשפט / לבית הדין, בתביעה שתצהיר כי הוא זכאי למחצית מהנכסים שנצברו במהלך תקופת הנישואין וכך קטן העזבון לחלוקה …
* דוגמא נוספת לחריג – ילד מאומץ/צאצאיו זכאים לרשת את ההורים המאמצים, אולם לא ירשו את שאר קרובי ההורים המאמצים ולהיפך.
* גם מי שזכאי להיות יורש עפ"י הדין יכול להסתלק מזכותו זו בעזבון, ולהעביר את חלקו, בטרם ניתן צו ירושה, לטובת בן הזוג של המנוח / ילדו / אחיו / ולחילופין – לכל היורשים הנותרים גם יחד בחלקים שווים ביניהם.
*
* אם לא הניח המנוח קרובי משפחה ספציפיים המפורטים לעיל - תירש המדינה את המנוח!!!
המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל היא שמי שהסדר הירושה עפ"י הדין כמפורט לעיל איננו מתאים לו – עליו להניח אחריו צוואה!!!
* ובמה דברים אמורים? לצורך הדוגמא - לפי האמור לעיל יכול המנוח להותיר את בית המגורים המשותף לידיו של החוק, הקובע כי רק מחצית תועבר לבן זוגו ואילו המחצית הנוספת תועבר לילדיו, מבלי להותיר לבן הזוג הנותר זכות מגורים בדירה עד לאריכות ימיו.
* בעיות רבות החלו כאשר אחד הילדים נקלע למצוקה כלכלית ו/או קיים סכסוך בתוך המשפחה ו/או כאשר ישנם ילדים שאינם משותפים לבני הזוג ואין להם שום סנטימנטים כלפי בן הזוג של ההורה המנוח, כך שהם מאלצים את בן הזוג לעזוב את ביתו שלו.
* דוגמא נוספת – אם מנוח השאיר אחריו קרובי משפחה, בקרבה רחוקה מן המפורטת בחוק, נוצר מצב אבסורדי לפיו הם לא יזכו בירושה, אלא תזכה בה המדינה, שלא היה לה כל קשר אישי עם המנוח...
ירושה עפ"י חוזה ביטוח, קופת קצבה וקופת תגמולים
בעת פתיחת קופת תגמולים, קופת קצבה וחוזה ביטוח לתשלום עקב מותו של אדם יש למלא את שם המוטב במקרה של פטירה והיא שתקבע את היורש בפועל!
הוראה זו גוברת על הוראות צוואה או הוראות החוק!
גם אם נקבעה בצוואה הוראה הכוללת את קופה"ג/הביטוח/הקצבה, הסעיף בו מולא המוטב בחב' הביטוח או בבנק הוא שיקבע את היורש!!! ראו הוזהרתם!
ירושה במושב במשק חקלאי
לעתים הוראה בצוואה ואפילו הדין הכללי אינו מאפשר ירושה "רגילה" של משק חקלאי.
כדי לוודא הזכויות שיהיו במשק החקלאי יש לבדוק את החוזה (חוזה רישיון) בין המתיישב במשק החקלאי (המוריש) ובין המושב/האגודה או את חוזה החכירה, אם קיים. רק בהתאם לתנאי חוזה החכירה ו/או חוזה הרישיון ניתן לבדוק את אפשרות ההעברה במשק. בדר"כ ההוראות בחוזה קובעות כי רק אדם אחד יקבל את המשק, אדם שימשיך את פעילותו החקלאית, ובתנאים מיוחדים כפי שיקבע בחוזה ובחוק. לפיכך מאוד חשוב להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום אשר יעיין במסמכים ויחווה דעתו עוד בטרם נרשמה צוואה או בטרם נפטר המתיישב....
מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי!
| 
