דוגמאות לשאלות משפטיות
1. תקנה 24 לתקנות הנכות (אשר בי"ד חזר וטען כי הרציונאל העומד בבסיסה נוגע לכלל הוועדות הרפואיות) קובעת כדלקמן:
"24 (א ) דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול אשר ייחתם על ידי חברי הוועדה.
(ב) החלטת הוועדה הקובעת דרגת נכות תהיה בכתב ויצורפו אליה הממצאים והנימוקים."
כלומר כאשר מדובר על וועדות רפואיות על מגוון סוגיהן הפועלות כגופים מעין שיפוטיים, מוטלת עליהן החובה לקיים פרוטוקול ולנמק את החלטותיהן. (דב"ע נד 0-154 יעקוב לב נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד ז 206 .)
הגיונם של חובות אלה נעוץ בעודה שכדי לקיים, הלכה למעשה, ביקורת שיפוטית יש לנסח מסמך שישקף את דיוניה של הוועדה הרפואית, מסקנותיה, החלטתה ושיגלה את הלך מחשבתה.
חובת ההנמקה זוכה למשנה תוקף כאשר הוועדה מחליטה לשלול חוות דעת רפואית המונחת על שולחנה מטעם המבוטח על מידת ההנמקה פסק בי"ד הארצי כי היא:
"תלויה במכלול הדיונים בפני הוועדה וכאשר מדובר בחוות דעת רפואית אשר שהובאה לפניה יהיה קשר בין מידת ההנמקה שבחוות הדעת לבין מידת ההנמקה אשר הוועדה תיתן לעמדה שננקטה לאותה חוות דעת. הסדר הטוב מחייב… שהוועדה הרפואית תנתח חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על הנראה בעיניה כטעות בחוות הדעת, ותנמק שלילת מסקנה שבחוות הדעת. בית הדין מודע לכך שבמישור הטיפולי אין רופאים נוהגים כאמור, ואינם חייבים לנהוג כאמור, לביצוע תפקידם המקצועי. שונה המצב עת רופאים ממלאים תפקיד מעין שיפוטי. ( ע"ע 1091/00 ,הערה 10 לעיל, בעמוד 33 . )
אם דו"ח הועדה סובל שני פירושים ואין לדעת לאיזה מן השניים הכוונה, יוחזר העניין על מנת שתבהיר לאיזה פירוש התכוונה. (דב"ע לט 01-438 המוסד לביטוח לאומי- ויינברג, לקט- ועדות רפואיות 275 .)
אשר לרישום הפרוטוקול-
א. יצוין כי אינו מחייב לכלול את כל הדברים אשר נאמרו ונעשו במשך הדיון, אולם מחייב רישום עיקרי הדברים. (דב"ע לא 0-45 ניסים עמר נגד המוסד לביטוח לאומי, פ"ד ג, 25 .)
ב. כמו כן, על הפרוטוקול להיות זמין גם לנפגע. למעשה מדובר בזכות בסיסית של מיש עניינו נדון בפני גוף מעין שיפוטי, ואין צורך בהוראה מפורשת בתקנות, המאפשרת את קבלת פרוטוקול הדיון (ע"ע 1091/00 הערה 11 לעיל, בעמ' 32 ). נוסף על כך לאחרונה עמד בי,ד הארצי בהרחבה על חובת הגילוי של גוף מעין שיפוטי כחובה נלוות אל זכותו של הנפגע להביא את החלטת אותו גוף לביקורת שיפוטית ככל שיי דרש.
2. דיון מחדש
ד"ר קובובי כותב בספרו כי:
"אך טבעי הדבר שלא ייראו בקביעת ועדה רפואית על אודות גופו ונפשו של אדם מעין מעשה בי"ד כאליו הוקפאו הליכי גוף ונפש". (ש קובובי רמ"ח ושס"ה- סוגיות בתאונות עבודה (מהדורה שניה, תשנ"ט) 195 . )
אשר על כן, קבע המחוקק בתקנות ביטוח נכות (בדיקה מחדש ותביעה חדשה )- התשס"א-
2000 , אפשרות לשנות דרגת נכות על ידי דיון מחדש, וזאת לאור המטרה הסוציאלית
הגלומה בעיקרון "אי הסופיות" של דרגת נכות.
"2. לא תיערך בדיקה בדיקה מחדש לנכה שמשתלמת לו קצבה חודשית אלא אם כן חלפו 6 חודשים לפחות ממועד הקביעה הקודמת שלפיה משתלמת הקצבה.
3. תחילתה של ההחלטה בבדיקה מחש כאמור בתקנה 2 לא תקדים את ה1 בחודש שבו הגיש הנכה תביעה לבדיקה מחדש, או שבו החליט המוסד על בדיקה מחדש, לפי העניין.
4. מי שתביעתו לקצבה חודשית נדחתה בשל אחוזי נכות רפואיים או בשל דרגת אי כושר, אשר נקבעו לפי סעיפים 208, 209, 211 (א ) או (ב) לחוק, לפי העניין, רשאי להגיש למוסד תביעה נוספת לאחר שחלפו 6 חושים ממועד הדחייה הקודמת".
כך יוצא כי קיים הסדר שונה לגבי נכים שבעניינם "התגלו " עובדות לאחר קביעת הועדה, ולגבי נכים שבעניינם "נוצרו" עובדות חדשות. אם נוצרו עובדות חדשות- אין לקבוע דרגת נכות עם תחולה למפרע, לעומת זאת אם התגלו עובדות חדשות, זאת אומרת שהעובדות היו קיימות בעת קביעת הוועדה, אך לא היו ידועות למוסד ולועדה- מותר לקבעו דרגת נכות עם תחולה למפרע (דב"ע מד 01-85 ישראל מרק נ' המוסד פ"ד י"ז 296 ) .
3. הרכב הועדה גם הוא עניין הראוי לערעור. על ההרכב לכלול מומחים אשר תחום מומחיותם נוגע לפגימותיו של הנכה הנבדק.
4. פגיעת ועדה רפואית בכללי הצדק הטבעי, שהם כללים מנחים בעבודת המנהל הציבורי התקין, היא נקודה משפטית הראויה לערעור. כך גם מקרים של טעות בולטת על פני הפסק ופגיעה בזכותו של המערער להביא את ראיותיו וטענותיו בפני הוועדה הרפואית יכול ויצדיקו ערעור על החלטת ועדה רפואית.
לסיכום-
לאחרונה נמתחה ביקורת נוקבת על דרכי עבודתן של הוועדות הרפואיות ואף הוקמה ועדה ברשותו של נשיא בי"ד הארצי, השופט בדימוס מ' גולדברג, לבחינת תפקודן.
שאלות העלות ותהיות:
א. כיצד יש להכין את התיק הרפואי שיידון בוועדה הרפואית בצורה מקיפה ומתאימה למקרה, כך שניתן יהיה לקבל החלטות מדויקות יותר.
ב. שיפור היחס הניתן לחולה בועדה מצד הרופאים היושבים בה: הצגת היושבים בחדר ותפקידיהם, הכנת המבוטח למתרחש בחדר.
ג. ביצוע מעקב אחר ערעורים ומתן משוב לרופאים.
ד. כימות ההחלטות- ועדות שונות עשויות להגיע להחלטות שונות באותו מבוטח.
ה. קיימת שונות במידת ההשקעה של הרופאים היושבים בוועדות, ובנכונות שלהם לראות את האדם מעבר למקרה.
| 
