|  | | | דף הבית | | דיני משפחה |  | ידועים בציבור |
|
|  | | | | ידועים בציבור- הסכם לחיים משותפים/ הסכם זוגיות/ הסכם לחיי משפחה/הסכם- הרצאה לחברות ויצ"ו פ"ת
מי הם הידועים בציבור?
ידועים בציבור הם שני צדדים, המנהלים חיים משותפים, כבעל ואשה, אשר מתגוררים יחד תחת קורת גג אחת, המנהלים משק בית משותף, אולם לא נישאו זל"ז! המושג "הידועה בציבור" נקרא בעבר "הידועה בציבור כאשתו", אולם כיום אין משתמשים במושג זה משום שאין זה משנה אם הציבור ראה/ לא ראה בה אשתו.
בני הזוג חיים יחד, במסגרת הסכמה הדדית בעל פה או חוזה בכתב ורואים את עצמם בני זוג לכל דבר וענין . המדינה מכירה בחיים משותפים הללו כחיי זוגיות, הדומים בעיקרם לחיי נישואין. חוקי הידועים בציבור הכו שורשים עמוקים במערכת החקיקה שלנו , ויותר מ- 20 חוקים מקנים מעמד משפטי וזכויות שוות לידועים בציבור כאילו היו בני זוג נשואים.
מהו משק בית משותף?
ביטוי זה מגדיר שותפות בין בני זוג ידועים בציבור. המבחן הקובע פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה שתיה הלבשה ושאר צרכים של האדם, כאשר כל אחד מקבל את הדרוש לו ותורם- אם מכספו ואם מטרתו ועמלו- את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו. על מנת שבני זוג יוכרו כידועים בציבור, אין צורך שהציבור יטעה בהם ויחשוב שהם נשואים, די בקיום חיים משותפים.
למה יש ידועים בציבור?
הסיבות רבות ומגוונות – יש הסוברים שמוסד הנישואין הוא טוב ויפה – אולם אינם מעוניינים להיות במוסד!!! יש זוגות שזהו להם " פרק ב' " בחייהם והם אינם רואים טעם בנישואין, בין היתר כשאין בכוונתם/ביכולתם להביא ילדים לעולם.
יש זוגות שיש להם הטבות כלכליות שיפסקו אם יינשאו. ישנם בני זוג מאותו מין, אשר המדינה לא מכירה בנישואין בין בני אותו המין. יש זוגות שמנועים מלהינשא זל"ז מסיבות הלכתיות - למשל כהן וגרושה שהדין הדתי אוסר עליהם להינשא זל"ז או ממזר ומי שאינה ממזרה, מי שנשואה לאחר וכו'. כל אלו ואחרים יכולים להיחשב ידועים בציבור …
ביהמ"ש אינו רשאי לתת פסק דין שכל מטרתו לקבוע כי צדדים הם/אינם ידועים בציבור. בימ"ש יכול להכריע בשאלה זו, אגב אורחא, כדי לבדוק אם אותו ידוע בציבור זכאי לזכויות מסוימות או אם לאו. ההסכם- יוצר מערכת יחסים משותפת, המוכרת בחוק. מדובר בחוזה בעל תוקף משפטי, שנחתם בין שני בני זוג, ובו הם קובעים את מערכת החובות והזכויות ביניהם בשלב מיסוד הקשר וניהולו כמו גם בעת פירוקו. הסכם בין בני זוג שלא עומדים להינשא יהיה בעל תוקף משפטי מלא גם אם לא אושר בידי אף גורם נוסף (מכיוון שעל הידועים בציבור לא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג)- אולם כדאי לערוך את ההסכם אצל עורך דין הבקיא בתחום כדי לוודא שניסוחו אכן יבטא בשפה האמיתית של הצדדים. רק כך יצליח ההסכם לספק לבני הזוג בעתי את ההגנה הנדרשת.
מתי צריך לעשות את ההסכם?
- למי שמתחתנים פורמלית (בנישואין דתיים או אזרחיים ) _ לאלה שעושים טקס חתונה שאינו תקף על פי חוקי ישראל (ועל כן לא נרשם כנישואין ברשם האוכלוסין) _ למי שאינו רוצה להינשא כלל אך סבור שיחסיו רציניים והם רואים את זוגיותם נמשכת לטווח ארוך _ עבור בני זוג ידועים בציבור שזוגיותם אינה רשומה על פי חוק מהווה ההסכם לא רק התוויה של מסגרת החיים המשותפים, כי אם הוכחה חותכת לזוגיותם, הוכחה מספקת ברוב המקרים כדי לקבל הטבה כלשהיא, או שיבקשו לקבל אותה, מתוקף היותם בני זוג.
_ אם לא ערכו בני הזוג הסכם זוגיות, והם מבקשים לקבל הכרה כבני זוג יהא עליהם להוכיח את זוגיותם באמצעים אחרים- לרבות פניה לבית המשפט בבקשה לקבל פסק דין הצהרתי בדבר הזוגיות.
- במקרה בו מישהו מבני הזוג הידועים בציבור כבול עדין בכבלי הנישואין לאדם אחר זולת בן זוגו הנוכחי( למשל מסורבי גט או נשים עגונות), גובר אף הצורך בקיומו של הסכם משפטי ברור, שיספק הוכחה לקיומו ומעמדו של קשר הסוגיות הנוכחי, הסותר את הרישום הפורמלי והמצביע, לכאורה , על זוגיות עם אדם אחר. לאילו זכויות זכאי/ת הידוע/ה בציבור?
רכוש • על ידועים בציבור לא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, ולכן חלה החזקה המשפטית ששררה בבתי המשפט בישראל טרום חקיקת החוק הנ"ל, והיא – חזקת השיתוף !
• הידוע בציבור רשאי לפנות לביהמ"ש בעתירה למתן סעד הצהרתי, שמטרתו להצהיר קבל עם ועדה, כי לאור חזקת השיתוף, כל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים בני זוג אלו - הינו משותף והינו בבעלות שני הצדדים גם יחד (מעניק בעלות ולא פיצוי בשווי).
חזקת השיתוף אף מאפשרת טשטוש של נכסים שנרכשו לפני שהצדדים החלו את חייהם המשותפים ו/או נכסים שניתנו בירושה ו/או במתנה, כך שאף הם יחולקו בין הידועים בציבור! ירושה
• עפ"י חוק הירושה זכאי בן הזוג האחד לרשת את בן הזוג השני, גם אם היה הידוע בציבור שלו, אולם אך ורק בתנאי שלא היה נשוי לאחר במקביל ו/או במועד הפטירה!!! • הידוע בציבור זכאי גם למזונות מן העזבון.
מזונות ידועה בציבור זכאית למזונות, כל עוד חיים הצדדים יחדיו וניתן להסיק שיש לה זכות למזונות מהסכם מפורש או מכללא (שניתן להסיק כי הוא קיים). לאחר שנפסקו חייהם המשותפים של הידועים בציבור, ישנה זכות למזונות רק אם קיים הסכם כתוב ומפורש! (כמו הסכם ממון). ישנן השגות של נשיא ביהמ"ש העליון שרומז לכך שגם על סמך הסכם מכללא תהא הידועה בציבור זכאית למזונות.
זכויות אחרות משכנתא- בקשת משכנתא לזכאים של משרד השיכון – עד לשנת 2007 ניתנה המשכנתא המוטבת לבני זוג נשואים בלבד, או לבני זוג ידועים בציבור שהיה להם ילד משותף. בעקבות פסיקה של בית המשפט, נעשו שינויים בתנאי קבלת המשכנתא ממשרד הבינוי והשיכון, כך שגם בני זוג ידועים בציבור ללא ילדים וגם בני זוג מאותו מין יקבלו משכנתא באותם התנאים כמו בני זוג נשואים. הביטוח הלאומי- בכל מקום שבו מתייחס החוק ל"אשתו" של אדם, ככפופה לזכויות וחובות, נקבע בחוק כי התייחסות זהה תינתן לידועה בציבור כאשתו. אולם אישה שיש לה ילדים והיא חיה עם בן זוג שהוא ידוע בציבור שלה, לא יכולה להיחשב כאם חד הורית, ואינה זכאית להטבות מהביטוח הלאומי להן זכאית אם כזו. כמו כן, נקודות זיכוי בשל ילדים זהות לנשואות ולידועות בציבור. בנוסף, קצבאות בגין אלמנות- מרבית החוקים המקנים תגמולים, מענקים, זכויות סוציאליות וכד' בשל התאלמנותו של אדם, קובעים כי לפחות חלק מהתגמולים יופסקו או ימוזערו אם אותו אדם יינשא פעם נוספת. כך למשל יופסקו על פי רוב תגמוליה של אלמנת צה"ל לאחר שתינשא פעם נוספת. ואולם כל עוד בן הסוג האלמן לא נישא שנית, הגמלאות וההטבות הכלכליות לא יופסקו, גם אם הוא ממשיך לחיות עם בן זוגו ה"חדש" כבני זוג ידועים בציבור. הידוע/ה בציבור זכאי/ת לפיצויי תלויים לנפגעי תאונות דרכים. הידוע/ה בציבור זכאי/ת לקרן פנסיה של בן זוגו. הידוע/ה בציבור זכאי/ת לזכויות ממקום העבודה – למשל זכויות הנובעות מהסכם עבודה בחברת אל – על .
סיום הקשר הזוגי- מה הן זכויותיו וחובותיו של כל אחד מבני הזוג לאחר הפרידה ? באופן כללי כאשר מדובר על בני זוג ידועים בציבור, אין צורך באישור רשמי כלשהו, או לגט כדי להתיר את הקשר ביניהם, ברגע שחד מבני הזוג החליט סופית כי ברצונו להיפרד, הוא יכול לעשות כן באופן חד צדדי, ואינו זקוק להסכמה של בן הזוג השני. ( כתוצאה מכך נחסכת אף כל הסחטנות הרגשית והכלכלית שחווים בני זוג שנישאו לפני גירושין). לפיכך אין מיסחור של החיים ושל הילדים המשותפים, אין תלות של האישה במתן גט מהבעל ואין טקסים דתיים ארכאיים ומשפילים. ולכן בני זוג ידועים בציבור יכולים לערוך הסכם פירוד. במסגרת הסכם זה יקבעו העקרונות להסדרי ראיה והמשמורת על הילדים, דמי המזונות עבורם והוצאות נלוות. כמו כן יקבע אופן חלוקת הרכוש המשותף וכל נושא אחר שראוי לדעתם לעגן בהסכם. כיוון שבהסכם מעורבים קביעת המשמורת, הסדרי הראיה ותשלום המזונות עבור הבנות, יצטרכו בני הזוג לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. הנושאים אשר יכנסו במסגרת ההסכם הנם: משמורת- בחוק הישראלי קיימת "חזקת הגיל הרך" לפיה טובת הילד עד גיל שש הנה כי יישאר אצל אמו. בנוסף בתי המשפט לא נוטים להפריד בין אחים, ולכן אם בני הזוג לא יצליחו לנסח הסכם פירוד מוסכם על שניהם, סביר כי בית המשפט ימנה את ההורה המשמורן להיות הורה משמורן על שני הילדים ויותר.
מזונות- אב חייב לזון את ילדיו. בעניין זה אין הבחנה בין הורים שהיו נשואים זה לזה לבין הורים שחיו כידועים בציבור. על מנת לקבוע את גובה המזונות, בודק בית המשפט את רמת חייה לה הורגלה המשפחה עד לפירוד, גובה ההכנסות ויכולת השתכרות פוטנציאלית של כל אחד מבני הזוג, צרכים מיוחדים של הילדים. זכות האישה למזונות- חיים משותפים, ניהול משק בית יחדיו וגידול ילדים (משותפים או של אחד מבני הזוג), גם אם הם מתקיימים במשך פרק זמן ארוך ביותר, אינם יוצרים חובה של הגבר לשלם לאישה מזונות אחרי הפרידה. במספר מועט יחסית של מקרים בהם ניתנו לידועה בציבור מזונות מבן זוגה, נתנו המזונות לפרק זמן קצר של מספר חודשים, וזאת עקב הפסקת המגורים המשותפים באופן פתאומי ודרישת הגבר כי בת הזוג תצא מהדירה בבעלות בבעלותו באופן מיידי. המזונות ניתנו בעיקר כפיצויים על נזקים שנגרמו לאישה כיוון שלא ניתנה לה תקופת זמן סבירה להליכי הפירוד והתארגנות במגורים חילופים, ובמטרה לאפשר את שיקומה לאחר הפרידה המהירה.
חלוקת הרכוש אם וכאשר ערכו הסכם לחיים משותפים או הסכם ממון יפעלו ע"פ ההסכם. אולם במידה ולא ערכו הסכם כזה מומלץ לפנות למגשר שעשוי להביא להבנות ולהסכמות בין בני הזוג בצורה חיובית, נעימה ויעילה. אם לא יגיעו להסכמות יפנו לביהמ"ש שיערוך את הרכוש ביניהם ע"פ חזקת השיתוף החלה עליהם. מהי חזקת השיתוף? חזקת השיתוף קובעת כי הרכוש שצברו בני זוג במהלך חייהם משותפים יחד ייחשב כרכוש משותף ( בעיקר בהתייחס לנכסים ששימשו ביום יום את המשפחה) אם יוכח שאורח חייהם המשותפים של בני הזוג הצביע על כך שהם התכוונו לשתף זה את זה בנכסיהם. בית המשפט עשוי גם למצוא לנכון, במקרים אשר יובאו לפניו, להכניס או להוציא נכסים שונים הכל בהתאם לנסיבות המקרה ולהוכחות ולראיות אשר מצויות בידי כל אחד מבני הזוג, וזאת בהעדר הסכם שבו מוסדרים נושאים אלו מפורשות.
זכויות ירושה של ידועים בציבור גם במקרה של פטירה של אדם, התייחסות לכך היא כאל אירוע אשר מסיים את קשר הזוגיות, ולפיכך רצוי ונכון לערוך צוואה אצל עו"ד. בצוואה יקבע מה יירש מי. חשוב כי צוואה כזו תהיה ערוכה, חתומה ושמורה כדין וכנדרש. צוואה כזו תבטיח למצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, והיא זו שתקבע את אופן חלוקת הנכסים.
חשיבותה של צוואה גוברת בזוגיות של ידועים בציבור, מכיוון שהיא מונת את הצורך להוכיח כי חיי הזוגיות נמשכו עד ליום פטירתו של המנוח. ברגע שהמנוח ציווה להעביר את רכושו, עם פטירתו, לאדם מסוים , אותו אדם יירש את המנוח בלי קשר לסוג היחסים ששרר ביניהם.
בהעדר צוואה- על ירושתו של ידוע בציבור שהלך לעולמו ולא השאיר צוואה, יחול חוק הירושה, החל על כל אדם שלא ערך צוואה. או שנמצאו פגמים או חסרים מהותים בצוואתו. חוק הירושה קובע חמישה תנאים מצטברים, כדי שידוע בציבור יהא רשאי לרשת את בן זוגו, כאילו היו נשואים זה לזו:
1. בני הזוג חיו יחדיו חיי משפחה. 2. בני הזוג ניהלו משק בית משותף. 3. בני הזוג לא היו נשואים זה לזה. 4. בשעת המוות אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר. 5. המוריש לא הותיר צוואה ובה הוראות אחרות. ( בחוק הירושה לא נקבע פרק זמן מינמלי להחלת ההגדרה של "ידועים בציבור" )
מזונות מן העזבון במידה ונתקיימו בבני הזוג חמשת התנאים המצטברים, יהא בן הזוג שנותר בחיים זכאי לקבל מזונות מהעיזבון של המוריש כל זמן אלמנותו, כאילו היו נשואים.
דירת המגורים בתי המשפט השוו את מעמדם של ידועים בציבור לזה של הנשואים, וקבעו כי ידועים בציבור שחיו לפחות שלוש שנים בדירה אחת טרם מותו של אחד מהם, הרי שבן זוגו בחיים יהא זכאי לרשת את חלקו של המוריש בדירה, והכל כפי שקובע חוק הירושה לגבי נשואים.
דוגמא: בעבר פסק ביהמ"ש כי העובדת הזרה שעבדה אצל אב לילדים, אשר התגוררה עמו ו"התיידדה" עמו מעבר לרצוי לילדיו, נחשבת לידועה בציבור שלו ולכן זכאית לרשת אותו עפ"י הוראות חוק הירושה, כך שזכתה במלוא בית המגורים שלו. כל התנגדויותיהם של ילדיו לכך לא הועילו!
קצבת שארים ידועים בציבור זכאים לרשת זכויות לקצבאות ותשלומים בגין ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה של בן הזוג שמת. ואולם, במקרים מסוימים חלה עליהם החובה להוכיח כי בעת מות בן הזוג חיו יחדיו כידועים בציבור. הסכם לחיים משותפים יהווה במקרה זה ראייה טובה וחשובה להוכחת הקשר הזוגי בין השניים. בכל מקרה, חשוב מאוד שידועים בציבור יציינו במפורש בכל הפוליסות והביטוחים הללו, את שם בן הזוג כמוטב או שאיר לאחר המוות. המסקנה המתבקשת: מי שאינו מוכן שיחולו ההסדרים הנ"ל המוענקים לידועים בציבור עפ"י כל חוק/דין – עליו לערוך הסכם ממון, לאשר אותו בפני בימ"ש, כך שיהא בעל תוקף מחייב, וכן לערוך צוואה בהתאם לאמור בהסכם הממון!
מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי!
| |
|
|  |
|
|
|