חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

כאשר בני הזוג מעונינים לבדוק איך מחלקים את הרכוש שצברו במהלך חייהם, למשל מה קורה עם נכסים שנרכשו עוד בטרם חלקו את חייהם יחד, מה לגבי נכסים שירש כל אחד מהם, מה עם נכסים שנרשמו רק על שם אחד מבני הזוג ולא על שם שניהם וכן הלאה- קשה לתת תשובה חד משמעית!
מדוע? משום שמערכת המשפט בישראל יוצרת א- סימטרייה בהלכות הרכוש החלות על בני הזוג.
מה הפירוש?
יש לבחון כל מקרה לגופו בכדי לדעת אילו הלכות רכושיות רלבנטיות לאותם הצדדים.

המועד הקובע:

    * על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 חל חוק יחסי ממון וכפועל יוצא חל עליהם "הסדר איזון משאבים" המפורט

      להלן.
    * על בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 לא חל החוק האמור, אלא "חזקת שיתוף" הקיימת מכוח פסיקת בתי  משפט.
    * ומה לגבי בני זוג שאינם נשואים זה לזו? גם עליהם לעיתים חלה חזקת השיתוף, תלוי בנסיבות המקרה.
היחס בין סוגיית הרכוש לבין " מרוץ הסמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה-
עקרונית על ענייני הרכוש בבית הדין הרבני יחולו ההסדרים האזרחיים: חזקת השיתוף / הסדר איזון המשאבים. יחד עם זאת הפרשנות של כל ערכאה משפטית הן האזרחית והן הדתית תהא על פי ההרכב הדן בעניין: יש חשיבות לעובדה שנמצאים בפני ביה"ד הרבני או בפני ביהמ"ש לענייני משפחה.
לפיכך, קיימת חשיבות מי יפנה קודם לכן לערכאות, שכן מי שמגיש תביעות ראשון, מבחינה כרונולוגית, הוא שבדרך כלל קובע את הערכאה לה תהא הסמכות לדון בענייני הרכוש. דהיינו, אם הוגשה קודם תביעת גירושין כנה, אליה נכרכו כדין ובאופן כן ענייני הרכוש הסמכות לדון בענייני הרכוש של הצדדים תהא לביה"ד הרבני. אולם אם הוגשה קודם תביעה בענייני רכוש לבית המשפט לענייני משפחה, תהא הסמכות לדון בענייני הרכוש של הצדדים לערכאה האזרחית.

מהי חזקת השיתוף?

   1. זו היא הנחה בסיסית כי בני הזוג התכוונו לשותפות מלאה בנכסים אשר נצברו מעת הנישואין.
   2. הלכת השיתוף מעניקה זכויות קניין, כלומר שהנכס עצמו שייך לשניהם.
   3. כוונת בני הזוג לשיתוף נלמדת מהתנהגותם בענייני כספים לאורך השנים ומאורח חייהם המשותף.
   4. ניתן לסתור הנחה זו של חזקת השיתוף- על הצד הטוען שלא חלה חזקת שיתוף להוכיח שלא הייתה כוונה לשיתוף.
על מי חלה חזקת השיתוף?
   1. הלכת השיתוף חלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 .
   2. הלכת השיתוף חלה על ידועים בציבור (ראה פרק ידועים בציבור (
מהו מועד המימוש?
בכל עת במהלך החיים המשותפים ו/ או לאחריהם.
על אילו נכסים?
    * נכסים עסקיים
    * זכויות פנסיה ופרישה אחרות
    * דירת מגורים
    * רכב
    * חסכונות
    * מתנות
    * נכסים שנרכשו לפני הנישואין
    * מוניטין
    * גם חובות

איך ממשים את הזכויות:
אפשרות ראשונה: פונים לביהמ"ש לענייני משפחה בתביעה למתן סעד הצהרתי לפיו התובע הנו הבעלים של מחצית מכל הנכסים שצברו הצדדים. אפשרות שניה: פונים לביה"ד הרבני בתביעת גירושין, אליה כורכים במפורש את כל ענייני הרכוש, על מנת שביה"ד יכריע אילו מהזכויות שייכות לשני בני הזוג.

מהו הסדר איזון המשאבים?

חוק יחסי ממון קובע כי בהעדר הסכם ממון בין בני הזוג יחול הסדר איזון משאבים. הסדר איזון המשאבים מעניק זכויות חוזיות. אחד מבני הזוג מקבל את שווי חלק מהנכס ולא את הנכס עצמו, אשר נשאר לבן הזוג שעל שמו הוא רשום.
על מי חל ההסדר?
איזון המשאבים יחול על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 .

מהו מועד המימוש?

כיום לאחר תיקון מס' 4 לחוק הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין ניתנת גם עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג.
מועד המימוש בפקיעת הנישואין או חס וחלילה מוות. המועד הזה הפך להיות קלף מיקוח שכן גירושין= גט ואילו גט הוא בהסכמת הצדדים, לפיכך נוצר מצב בו לעולם לא ניתן לממש את הזכויות המגיעות על פי החוק. כאן התערבה מערכת המשפט ומספר פסקי דין "מתחה" ע"י פרשנות שיפוטית את מועד המימוש למועד מוקדם ממועד סידור הגט עצמו.
על אילו נכסים יחול הסדר איזון המשאבים?
כלל נכסי בני הזוג. יחד עם זאת לגבי רכוש הרשום על שם שני בני הזוג כגון דירת מגורים ניתן לחלוקה בכל עת.

על אילו נכסים לא יחול ההסדר?

1. נכסים אשר היו לצדדים ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת נישואיהם.

2. גמלה שמשתלמת מהמוסד לביטוח לאומי או גמלה בשל נזק גוף או מוות.

3. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יאוזנו.

4. בתיקון מס' 4 נוסף הוחל גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

כיום נעשה תיקון מס' 4 לחוק אשר מאפשר את הקדמת מועד איזון המשאבים:

1. חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים: הליך התרת נישואין, תביעה לחלוקת רכוש בין בנה"ז, לרבות תביעה לפירוק שיתוף,קיים קרע בין בנה"ז או שבנה"ז אינם חיים יחדיו תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך שנה..
2. בית המשפט רשאי בהחלטה מנומקת בכתב לקצר התקופות בתנאים הרשומים בחוק.

ע"פ התיקון בחוק מכירת דירת המגורים תעוכב כל עוד לא נוכח בית המשפט או בית הדין כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים.

מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי
לחזרה לדף הבית לחץ כאן.