ועדה רפואית לערערים
סמכויותיה של ועדה הרפואית לעררים – נקבע בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים) התשמ"ד- 1984 . ע"פ תקנות אלו הוועדה רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה. ועדה רפואית לעררים רשאית, בהסכמת התובע, לדון בערר על סמך מסמכים רפואיים בלבד, מבלי לבדוק את התובע.
על החלטת " הוועדה הרפואית לעררים" בענף ביטוח נכות, ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, לפני בי"ד האזורי לעבודה. החלטת הוועדה הרפואית לעררים סופית, והערעור עליה הוא בשאלות של חוק בלבד.
ב.2 - ועדות מדרג שני- ועדות לעררים
כפי שכבר הוסבר. בתחום ביטוח הנכות קיימות שתי פונקציות להחלטה על הקצבה: אחוזי נכות רפואית (( 40% נכות רפואית לפחות, ולגבי עקרת בית נכה 50% נכות רפואית ). הפונקציה השניה הנדרשת הנה דרגת אי כושר להשתכר.
בשלב ראשון קובע פקיד התביעות בהבחנה מהרופא המוסמך את דרגת אי הכושר להשתכר לאחר התייעצות עם רופא מוסמך ועם פקיד שיקום של המוסד לביטוח לאומי. אם קביעת דרגת כושר ההשתכרות נמוכה מדרגת נכות מלאה (75% ), חייב פקיד התביעות להתייעץ עם פקיד השיקום. פקיד השיקום הוא עובד סוציאלי שהוסמך כפקיד שיקום, הבוחן את יכולתו של התובע לעבוד או להשתקם ומחווה את דעתו לעניין כושרו של התובע להשתכר.
הבחינות לקביעת דרגת אי כושר להשתכר- מתחשבים באיזו מידה ליקוייו של המבוטח משפיע על כושרו לעבוד ולהשתכר, על יכולתו לשוב לעבודתו (לעבודה מלאה או חלקית) ועל יכולתו לעבוד בעבודה אחרת, או ללמוד מקצוע חדש (ע"פ השכלתו, כושרו הגופני ומצב בריאותו ). (סעיף 127 כח )
1. הסעיף פוטר מלוודא מה הם הסיכויים של התובע להיקלט בשוק העבודה ולהשתלב בעבודה אחרת ( דב"ע מח 01-13 גילה גלאור נ' המוסד פ"ד כ 122 )
2. העבודות מכוח פרק זה בחוק צריך שתתאמנה למגבלות הרפואיות בלבד של הנכה, בלי קשר, בהכרח, לעבודתו הקודמת (דב"ע מד 01-924 מוחמד אחמד דושנאק נ' המוסד פ"ד יח, 40 ).
3. פקיד התביעות וועדות הנכות צריכים להביא בחשבון סיבות אוביקטיביות הנובעות מהליקוי הרפואי שגרם לנכות,
והשפעותיו שלאותו ליקוי על סיכוי ההשתלבות בעבודה של הנכה, מאחר ולא כל ליקוי יגרום לכך שהנכה לאי יהיה מסוגל לעבודה או להשתלב בעבודה, אף כי ייתכן שרפואית הוא מסוגל לה (דב"ע מח 01-7 מחאג'נה עואני אחמד נ' המוסד פ"ד יט 365 ).
קביעת דרגת אי כושר לזמן מוגבל- כל זמן שהמצב הרפואי או התפקודי של הנכה או של עקרת הבית אינם יציבים, או כל זמן שלא נסתיים הטיפול בשיקומו המקצועי של הנכה, רשאי פקיד התביעות לקבוע דרגת אי כושר זמנית לזמן מוגבל, ולכל היותר שנתיים. בתום פרק הזמן הזה תדון שוב דרגת אי הכושר.
בשלב שני- קיימת אפשרות לפנות לועדה לעררים. בנסיבות הבאות:
1. מי שנקבעה לו אי כושר פחות מ50% .
2. מי שנקבעה לו דרגת אי כושר חלקית או דרגת אי כושר לזמן מוגבל.
הרכב הועדה לעררים- תורכב משניים או שלושה מומחים במקצועות השונים
בהתאם להחלטת מנהל ענף ביטוח נכות במוסד או מי שהוא הסמיך לכך, אותם
יבחר מרשימה של מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום והרפואה שקבע שר
העבודה והרווחה שפורסמה ברשויות. בדרך כלל משתתפים: רופא (בדרך כלל רופא
שיקומי) ופקיד שיקום (עובד סוציאלי שהוסמך לשבת בוועדת עררים9. בוועדות של
משתכרים, משתתפים גם מומחה תעסוקה, מנהל/ עובד בכיר משירות התעסוקה
המחווה דעתו לגבי יכולתו של התובע להשתלב בשוק העבודה, בהתחשב בליקוייו
ומצבו הגופני. מזכיר הוועדה עוסק בצד האדמיניסטרטיבי- מוודא כי המסמכים
הרפואיים נמצאים בתיק, כולל כתב ערר.
מהלך הוועדה: המזכיר מעביר את התיק לחברי הוועדה לעיון בליקויים, הרקע
התעסוקתי והרקע המשפחתי של התובע, החלטת הדרג הראשון, וכתב הערר. לאחר
מכן מוזמן התובע לראיון על ידי חברי הוועדה. אסור להם לקיים בדיקות
רפואיות במקום, אולם הם רשאים לבקש בדיקות נוספות. מבקשים מהתובע לפרט
את תלונותיו והסיבות לערעורו. לאחר מכן, מתקיים דיון ללא נוכחות התובע.
ההחלטה צריכה להתקבל ברוב דעות כאשר בנימוקי סיכום ההחלטה ניתן לרשום
גם הסתייגויות של המתנגדים להחלטה. ההחלטה נכתבת בנוכחות חברי הוועדה,
והיא נשלחת לתובע בדואר. הדיון בוועדת הערר בכל תיק אורך כ- 20 דקות.
סמכויותיה של וועדת העררים- באופן כללי- הועדה לעררים רשאית לאשר את דרגת אי כושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה (להגדילה או להפחיתה ).
1. ועדה לעררים מוסמכת להסתמך על דו"ח חוקר, בתנאי שדו"ח זה הוצג בפני המבוטח וניתנה לו הזדמנות להתייחס אליו. (דב"ע מט 01-20 שלמה נברו נ' המוסד פ"ד כ 368 )
2. הוועדה לעררים אינה מוסמכת לפעול, מיוזמתה שלה, לחקירת התשתית העובדתית שתשמש בסיס להחלטתה (דב"ע נג 01-19 ויקטור גולד נ' המוסד פ"ד כו 147 ).
3. הועדה לעררים חייבת לנמק החלטתה במלא, על מנת שמבוטח ידע ליישם את נכותו הרפואית עם העדר זכותו ל גמלה, ועל מנת להבטיח פיקוח שיפוטי (דב"ע שם 01-1318 יצחק עטיה נ' המוסד פ"ד טו 60 ).
4. אין כל הכרח כי בדו"ח ועדה לעררים לעניין קביעת אי כושר להשתכר, לצורך קביעת נכות יצוינו כל המסמכים אשר היו בפני הועדה. די בכך שהוועדה בהנמקתה תציין את העובדות החשובות ואת המסמכים העיקריים שמעדו בפניה בקביעת
מסקנתה. שעה שועדת נכות לעררים עושה כן, פתוחה הדרך להצביע בערעור על עובדה רלוונטית שנעלמה מעיני הועדה, והמעוגנת באחד המסמכים שבתיק, אם אכן יראה המבוטח כי כך הווה, תהיה בכך עילה להתערבות הערכאה השיפוטית בהחלטת הועדה "בשאלה משפטית" (דב"ע נד 01-32 מנחם גיגי נ' המוסד לביטוח לאומי פ"ד כז 311 )
5. ועדה לעררים, השוללת או מפחיתה מנכות שהייתה קודם לכן למבוטח, חייבת לציין בהנמקתה האם החלטתה נובעת מכך שחלה הטבה במצב בריאותו של הנכה או שהחלטת קודמתה הייתה שגויה (דב"ע מט 01-20 שלמה נברו נ' המוסד פ"ד כ 368 ).
החלטות הוועדה לעררים סופית, ואין לערר עליה אלא בשאלות חוק בלבד לפני בי"ד האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור בתוך 30 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה לעררים.
הערה- ערעור על החלטות אחרות של פקיד התביעות שאין עניינן בדרגת אי הכושר- כגון על החלטתו בדבר תקופות העבודה של המבוטח, גילו, הכנסותיו מעבודה או שלא מעבודה, שיעור הצמצום בהכנסותיו מעבודה או השכלתו- אפשר לערר לפני בי"ד האזורי לעבודה ולא באמצעות הועדה לעררים.
| 
