גירושין
הכלל הוא כי בני זוג יהודים שנישאו זה לזו חייבים להתגרש האחד מהשניה בבית הדין הרבני !
שבירת מיתוס הגישה הרווחת לפיה המתחתנים באמצעות הרבנות יתגרשו באמצעות בית הדין הרבני ואילו האחרים יכולים שלא להתגרש בגירושין דתיים – אין לה אחיזה במציאות!
בני זוג יהודים בישראל, הנשואים בנישואין אזרחיים ו/או נישואין דתיים, כולם חייבים להתגרש בבית הדין הרבני!!!
הקושי הוא כפול
מחד – יש שיטענו שאינם מעוניינים כי יכפה עליהם הדין הדתי, מטעמים מצפוניים ואחרים.
מאידך – גירושין בין בני זוג יהודים חייבים להעשות בהסכמת שני הצדדים גם יחד! זהו פתח למו"מ, לעתים אף ללחץ בלתי לגיטימי, אשר גורם לצדדים לעשות ויתורים מפליגים בעניינים אחרים הקשורים לנישואין כגון משמורת ילדים, הסדרי ראיה, מזונות, אופן חלוקת הרכוש וכו'
ההליך גירושין בבית דין הרבני
לבי"הד הרבני סמכות בלעדית לדון בגירושין, אולם בנושאים האחרים כגון בנושאי הרכוש, המזונות והמשמורת, יש לו סמכות לדון בהתקיים שני תנאים:
•הוגשה תביעת גירושין שנכרכו אליה הנושאים האחרים קודם להגשת תביעה בנושאים אלו בבית המשפט לענייני משפחה.
•תביעת הגירושין עומדת במבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקת בית המשפט העליון.
החריג : מזונות הילדים ידונו בכל מקרה בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני הצדדים הסכימו להתדיין על כך בבית הדין הרבני.
אילו עילות קמות כנגד בן הזוג ע"פ ההלכה היהודית וזאת במטרה להתגרש?
לאשה
•מומים : כאשר האשה מוכיחה שמבחינה אוביקטייבית אין היא מסוגלת לחיות חיי אישות עם בעלה (לדוג' מחלה מסוכנת)
•עקרות - הבעל הנו עקר ואינו מסוגל להוליד.
•יחסי אישות - הבעל אינו מסוגל לקיים יחסי אישות.
•פרנסה - הבעל אינו נותן לאשה מזונות למחייתה (להבדיל ממזונות לילדים), למרות שיש באפשרותו לעשות זאת, או שהיה יכול אילו היה עובד.
•התנהגות- הבעל מתנהג עם האשה שלא כדין. הבעל פוגע באשה פיזית או רגשית.
•עובר על הדת היהודית- מחטיא את האישה, כגון נותן לה לאכול טרפות, כאשר ידוע לו שהאישה מקפידה על כשרות.
•בגידת הבעל- כאשר הבעל בוגד באשתו או מתרוע עם אחרות הוא נקרא "רועה זונות".
הבעל
מומים- כאשר הבעל מוכיח שמבחינה אוביקטייבית אין הוא מסוגל לחיות חיי אישות עם אשתו.
עקרות- האישה הנה עקרה ואינה מסוגלת להביא ילדים לעולם. ובתנאי שהוא עמה עשר שנים והיא לא ילדה.
יחסי אישות- האשה אינה מסוגלת לקיים יחסי אישות.
התנהגות האשה
•עוברת על דת משה- מביאה את בעלה ביודעין לעבור על דיני הדת כאשר היא יודעת שהוא מקפיד על דינים אלו.
•עוברת על הדת היהודית- האשה פוגעת בבעלה פיזית או רגשית- לדוג מעליבה אותו מול ילדיהם.
•מעשי כיעור- מעשים אשר מצביעים על כך שהאשה נטלה חלק במעשה העבירה, או במעשים אשר לפי ראות בית הדין, יש בהם להצדיק את החשד כי היא "זנתה תחת בעלה" אך לא ניתן להוכיח זאת חד משמעית.
•בגידה.
הערה - גם אם קמה עילת גירושין מוכרת, לא בהכרח יכפה בית הדין על הצדדים להתגרש. בית הדין יכול להמליץ על גירושין, לחייב בגירושין או לכפות גירושין. אם קבע בית הדין הרבני כי יש לחייב או לכפות על אחד מבני הזוג להתגרש והלה מסרב לכך, ניתן להפעיל סנקציות שקבועות בחוק, כדוגמת שלילת רשיון נהיגה, ביטול כרטיס אשראי ומאסר.
ומה קורה כאשר צדדים חתמו על הסכם גירושין?
כאשר צדדים חתמו על הסכם גירושין ומסכימים להתגרש, יכולים הם לפנות בהסכמה לבית הדין הרבני על מנת לקבל פסק דין לגירושין.
כיצד מתנהל סדר וטקס הגט לאחר שניתן פסק דין לגירושין, ישנם עוד שני שלבים:
•השלב הראשון- "חקירת שמות"- שלב בו מעידים עדים שהנם קרובי משפחה בקרבה ראשונה ביחס לשמות בני הזוג והוריהם.
•השלב השני- "סידור הגט"- הגט נכתב ונמסר לידי האישה.
עגינות
ישנם זוגות רבים שאינם חיים יחדיו בשלום בית, אולם ביה"ד לא השתכנע כי הם נכללים במסגרת העילות לגירושין ולפיכך ישנם רבים שהם "עגונים" ואינם מקבלים גט מבן זוגם.
עגינות ידועה יותר במקרה של אישה משום שבתי הדין מתירים לגברים להינשא לאישה נוספת במידה והם מקבלים אישור ממאה רבנים ואילו אישה עגונה אסורה על כל אדם אחר ואם יהיו לה ילדים מאחר הרי שילדיה ממזרים!
בני זוג שאינם יהודים/התרת נישואין
במקרה של בני זוג מאותה דת, יהודים ואחרים עליהם לפנות לביה"ד של דתם, אך במקרה בו בני הזוג אינם מאותה דת עליהם לפנות בבקשה לנשיא ביהמ"ש העליון שיקבע מי ידון בהתרת הנישואין (בימ"ש למשפחה / בי"ד דתי). לאחר מתן ההחלטה ע"י נשיא ביהמ"ש העליון ניתן להגיש בקשה להתרת הנישואין לאן שקבע ויש לצרף את כל המסמכים המעידים על דתם של הצדדים ועל נישואיהם.
מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי!
| 
