ב. הביקורת השיפוטית על ועדות רפואיות- עררים לבי"ד עבודה
הביקורת השיפוטית של בי"ד לעבודה על פעילות והחלטות הועדות הרפואיות לעררים, נעשית באמצעות הגשת "ערעור" לבי"ד האזורי לעבודה, ולאחר מכן בדרך של "ערעור ברשות" לפני בי"ד הארצי לעבודה.
" החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בי"ד האזורי לעבודה. פסק דינו של בי"ד ניתן לערעור לפני בי"ד הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בי"ד הארצי שמינה לכך הנשיא"
מי שדעתו אינו נוחה מפרשנות בית הדין לעבודה בעניין מסוים, אינו רשאי לפנות ישירות לבג"צ, אלא עליו למצות את ההליכים בבי"ד, שהרי הבג"צ מוסמך רק לבקר פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, כדי לבדוק שמא נפלה בו טעות משפטית מהותית (בג"צ 5726/96 מיכאל חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי ושר העבודה והרווחה לא פורסם).
הביקורת השיפוטית, אם כן, מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. כלומר, בי"ד נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. לעניין זה יפים דבריו של הד"ר קובובי בספרו, כדלקמן:
" אין ערעור בשאלה "שבעובדה" או בשאלה הנוגעת לענייני רפואה. מחיצה הרמטית הוצבה אפוא בין שדה הרפואה לשדה המשפט: יעסקו הרופא והמשפטן איש איש בתחומו, ובל יבוא האחד במלכות רעהו"
לפיכך, כל עניין נבחן לגופו והעיקרון המנחה קובע כי שאלות עובדתיות ורפואיות לא יהוו בסיס לערעור לעומת שאלות שבמשפט הנוגעות לכללי משפט תקין.
ההליכים ברגע שנופלת טעות משפטית
א. משנתברר כי נפלה טעות משפטית בהחלטת ועדה רפואית לעררים כלל הוא, כי אין בי"ד עצמו מתקן את הטעות- למעט במקרים נדירים ביותר בהם תיקון הטעות אינו מחייב כל ידע או שיקול דעת רפואי (למשל, כאשר מדובר בטעות חשבונית )- אלא הוא מחזיר את העניין לוועדה הרפואית, בצירוף הוראות.
לעומת זאת ועדה לעררים, להבדיל מועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה, היא קובעת עובדות, אשר לבי"ד כלים לבחינתן, ואכן ישתמש בי"ד בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות שבחוק (דב"ע שם 01-1318 יצחק עטיה נ' המוסד פ"ד ט"ו 60 ).
ב. בי"ד לא יתערב כאשר נראה כי הקו המבדיל בין שני סעיפי פגימה דק ביותר, והוועדה סמכה את ידה על סיעף אחד, בעוד שהרופא מטעם הנכה סמך על סעיף אחר. (דב"ע לג 0-40 דזלר נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד ד 407 .) אך אין פגם בכך שעניינו של הנכה הוחזר לוועדה רפואית,מפאת ספק , לשם קבלת הסברים על שום מה דחתה הועדה את מסקנותיה של הרופא מטעם הנכה.
ג. הלכה פסוקה קבעה, כי יש לרשום בפרוטוקול הדיון שנערך את אזכור פסק הדין מושא הדיון, וכי על רושם פרוטוקול הדיון להביא את נוסח פסק הדין במלואו לידיעת חברי הוועדה, בין הדרך קריאתו בקול רם ובין בדרך של העמדתו לרשות חברי הוועדה כדי שהם יקראו אותו בעצמם. (דב"ע נז/ 01-50 אורי רשתי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם ניתן ביום 06/07/97 ).
ג. כמו כן, הכלל הוא, כי כאשר מתקבל הערעור על ועדת הנכות מוחזר הענין לוועדה באותו הרכב שדן קודם לכן בעניין, משום שחזקה עליה שתעשה מלאכתה נאמנה. ההחזרה לוועדה בהרכב שונה היא החלטה חריגה המחייבת טעם והנמקה. ההחזרה היא חלק ממבנה ההוראות שבחוק הביטוח הלאומי המעניקות את הסמכות לקביעת דרגת נכות, בידי הוועדות הרפואיות, וזאת תחת פיקוחו המשפטי של בי"ד לעבודה. (דב"ע נ"ז 01-50 אורי רשתי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 06/07/97 ).
| 
