אבהות

תביעת אבהות

הנה תביעה בדרך כלל של האם כנגד האב הביולוגי לשם הכרה במעמדו המשפטי של האב כלפי ילדיו.
לגבי יהודים יחול הדין האישי הדתי. יש להבחין בין כמה סיטואציות הנובעות ממעמד זה:
א. מהו מעמדו המשפטי של ילד הנולד מאישה נשואה?
ילד הנולד מאישה נשואה, קובע הדין הדתי שחזקה עליו שהוא של בעל אמו. כי הכלל הוא " רוב בעילות אחר הבעל" חזקה זו חלה גם אם יצא על האם קול שזנתה תחת בעלה והכל " מרננים" אחריה. ואפילו אם היא ידועה כפרוצה ביותר. הרציונאל העומד מאחורי החזקה הוא מניעת הכרה בילד כממזר.
מהו ממזר ? ממזר הוא ילד שנולד לאישה נשואה לאב שאינו בעלה, במקרה זה הילד אינו יכול להנשא ליהודיה, אלא אם כן היא בעצמה ממזרה.

לכאורה תקבע אבהותו של הבעל אולם ישנם מקרים בהם לא יקבע כך, זאת אומרת שצריך לבחון את העובדות של המקרה, כגון אם היה בחוץ לארץ למשל, למשך יותר משנים עשר חודשים רצופים לפני הלידה ובכל התקופה הזאת לא ראה אף פעם את אשתו והיא ילדה אח"כ, נסתרת החזקה שהבעל הוא האב ואז התוצאה היא שהילד הוא ממזר.
לסיכום- ע"פ ההלכה האם הנשואה אינה יכולה לטעון בעצמה שהילד נולד לאחר שאינו בעלה ובכך לפסול את בנה ולקבוע שהוא ממזר.

ב.  מהו מעמדו המשפטי של ילד אשר נולד לאישה פנויה?
אם הוכח מי הוא אביו של הילד שנולד מן האישה הפנויה, אין בעובדה לבד שאמו הייתה פנויה, כדי להבדיל במאומה בין מעמדו של ילד זה לעומת מעמדו של ילד שנולד להורים נשואים. אך יש להדגיש שלגבי ילד כזה מי שנטען כי הוא האב אינו יכול לפסול את הילד ולעשותו ממזר, כי כוח זה ניתן רק לגבי הילד שאמו הייתה נשואה לאחר..
הטעם להבחנה הוא שלגבי ילד שנולד מאשתו, אין להניח כי הבעל יתנכר אליו אלא אם יש לו בטחון גמור שאין זה ילדו ולכן מאמינים לו. אך לגבי ילד שנולד מן הפנויה ושאביו מתבייש בו ומעוניין שלא להתייחס אליו, אין מקום להאמין לו באותה מידה.
כך גם הסכם עם אמו של הילד לפיו הילד שיוולד לא יוכר ע"י האב כילדו, אין לו תוקף.

ג. ומהו המעמד המשפטי של ילד שנולד מהורים שרק אחד מהם יהודי?

במקרה ואחד מההורים אינו יהודי, שאלת קביעת האבהות אינה מעשית: אם האב הוא יהודי והאם נכריה, הילד יהא נוכרי. אם האב הוא נכרי והאם יהודייה, הילד אמנם יהודי אבל האב נכרי. לכן אין הדין מכיר ביחס משפטי של אבהות בין המוליד ובין הילד באף אחד משני המקרים ואין למוליד אפוא כל מעמד משפטי לגבי הילד.
לסיכום- נוכח החומרה הנובעת מהכרזתו של צאצא כממזר, ונפקותו של הפגם הנובע ממעשה הוריו, הומרו מבחני ההוכחה הרגילים בכללים המקשים על הוכחת אי- אבהותו של הבעל. ההלכה, ובעקבותיה בתי המשפט האזרחיים, אמצו את החזקה לפיה ילד שנולד לאישה נשואה נולד לה מבעלה. חזקה זו אינה ניתנת לסתירה ע"י טענה סתמית של האם.
כך למשל, משתמשים כיום בבדיקת רקמות במשולב עם בדיקת ה- D.N.A שיש בה, כאמור כדי להוכיח בוודאות של 100% בקירוב קיומה או העדרה של זיקת אבהות. כיום בעקבות חוק מידע גנטי, תשס"א 2000 נקבע כי " לא תיערך בדיקה גנטית להורות אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה" ולכן סביר להניח כי בתי המשפט לענייני משפחה לא ימנעו מליתן צו לעריכת בדיקת אבהות, מקום בו אין חשש לפגימה במעמד הצאצא או מקום בו הגיע לבגרות. בית המשפט ימנע הבאת ראיות, כלומר קיום בדיקת אבהות, מקום בו מתבררת תביעת אבהות הנוגעת לקטין שנולד לאישה נשואה ויש חשש שיוכרז כממזר.

נושא חשוב שעלה לאחרונה לדיון בבתי המשפט הוא סוגיית החובה לערוך בדיקה לצורך קבעות אבהות. אמו של הקטין המגישה תביעת אבהות כנגד מי שנטען להיות האב זכאית לבקש מביהמ"ש, כי יורה על צו לקיום בדיקת רקמות אולם אין חובה על האב להסכים לביצוע הבדיקה בפועל !!!
יחד עם זאת , אי קיום הבדיקה אומנם אינו מאפשר מתן פס"ד בענין אבהות, אולם הוא אינו פוטר מחיוב במזונות הקטין, ולכן גם אם האב אינו מסכים לקיום הבדיקה יכול שיחויב בדמי המזונות!!!

מסמך זה אינו מחליף ייעוץ משפטי!
 
לחזרה לדף הבית לחץ כאן.